חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק בג"ץ 2257/04

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
2257-04,2305-04,2363-04,2369-04
8.8.2004
בפני :
1. אהרן ברק
2. אליהו מצא
3. מישאל חשין
4. דורית ביניש
5. אליעזר ריבלין
6. אילה פרוקצ'יה
7. אדמונד לוי
- נגד -
:
1. סיעת חד"ש- תע"ל
2. ח"כ מוחמד ברכה
3. ח"כ עיסאם מח'ול
4. ח"כ אחמד טיבי

עו"ד אוסאמה סעדי 		:
יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת - כב' השופטת דליה דורנר
עו"ד מלכיאל בלס
עו"ד עינת גדעוני
פסק-דין

הנשיא א' ברק:

           ראש הממשלה התפטר. הכנסת החמש-עשרה פוזרה. נערכו בחירות לכנסת השש-עשרה. מהי תקופת כהונתה של הכנסת השש-עשרה ומהו מועד הבחירות לכנסת השבע-עשרה - זו השאלה אשר ניצבת בפנינו. השבנו עליה (ביום 6.7.2004) תוך שציינו כי הנימוקים יינתנו בנפרד. הנה נימוקינו.

העובדות

1.        ראש הממשלה א' שרון החליט (ביום 5.11.2002), בהסכמת נשיא המדינה, על פיזור הכנסת החמש-עשרה (על פי הוראת סעיף 22 לחוק-יסוד: הממשלה (כנוסחו אז)). לאחר פיזור הכנסת נערכו (ביום 28.1.2003) הבחירות לכנסת השש-עשרה. בחלוף כשנתיים פנו ח"כ ד' איציק ומפלגת העבודה הישראלית (העותרות בבג"ץ 2369/04) אל יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית (השופטת ד' דורנר), בבקשה לקבוע את המועד לקיום הבחירות לכנסת השבע-עשרה. התקיים בעניין זה (ביום 1.3.2004) דיון בפני יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית. לקראת הדיון נתבקשה ונתקבלה חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. בדיון עצמו הוצגה עמדת היועץ המשפטי לממשלה (מפי מר מ' בלס). כן נשמעה עמדתן של המשנה ליועצת המשפטית לכנסת (הגב' א' בנדלר) והיועצת המשפטית לוועדת החוקה חוק ומשפט (הגב' ס' קוגוט). באותה ישיבה נשמעו גם עמדות יועצים משפטיים של סיעת העבודה וסיעת הליכוד. בדיון עצמו נבחנו שתי שאלות: האחת, אם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מוסמך להכריע (בכפוף לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק) בשאלה מהו המועד לעריכתן של הבחירות לכנסת השבע-עשרה; השניה, מהו המועד לעריכתן של הבחירות לכנסת השבע-עשרה. יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית החליטה (ביום 3.3.2004) כי הסמכות היא בידה. אשר למועד הבחירות, נקבע על ידה כי התשובה לשאלה זו מצויה בהוראת סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת. על פי הוראה זו הכנסת השש-עשרה תכהן עד לחודש חשון תשס"ח (אוקטובר 2007). כנגד החלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו. בשלוש מתוך ארבע העתירות לא עלתה כלל השאלה הראשונה שעניינה הסמכות של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. באחת העתירות (בג"ץ 2363/04) נטען כי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית אינו מוסמך להכריע בשאלת מועד הבחירות. כל הצדדים כולם הסכימו - וזהו גם הדין - כי הסמכות בעניין זה מצויה בוודאי בידינו, במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטותיו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית (ראו בג"ץ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(1) 750). מכיוון שכך, נמקד דיוננו אך בשאלה השניה, שעניינה מועד הבחירות לכנסת השבע-עשרה.

המסגרת הנורמטיבית הכללית

2.        על הסוגיה שלפנינו חלות הוראות חוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה. בהוראות חוק-יסוד: הכנסת לא חל כל שינוי בענייננו מאז כונן חוק-יסוד: הכנסת (בתשי"ח-1958) ועד היום. חמש ההוראות הרלבנטיות הן אלה:

"תקופת כהונת הכנסת

8. תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה.

מועד הבחירות

9. הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת.

התפזרות הכנסת

34. לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה.

מועד הבחירות לאחר התפזרות הכנסת

35. החוק על התפזרות הכנסת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה.

תקופת כהונת הכנסת לאחר התפזרות

36. החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה".

ביסוד הוראות אלה מונחים שלושה הסדרים: ראשית, הכלל הבסיסי הינו כי תקופת הכהונה של הכנסת היא ארבע שנים. מועד הבחירות יהא בחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת; שנית, הכנסת יכולה להחליט על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה בת ארבע השנים. החלטה זו חייבת ללבוש לבוש של חוק. חוק ההתפזרות שקיבלה הכנסת היוצאת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה; שלישית, החליטה הכנסת להתפזר, תהא תקופת הכהונה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.

3.        חוק-יסוד: הממשלה (שכונן בתשנ"ב-1992) קבע כי ראש הממשלה ייבחר בבחירות ישירות ואישיות. נעשתה הבחנה בין מועד הבחירות לכנסת לבין מועד הבחירות לראש הממשלה ("בחירות מיוחדות"). נקבע העקרון כי כל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו בחירות לראש הממשלה (סעיף 4). נקבעו שלוש עילות חדשות - בנוסף לחוק התפזרות הכנסת המוסדר בחוק-יסוד: הכנסת, אשר תוקן באופן שנדרש רוב חברי הכנסת לקבלת חוק ההתפזרות (סעיף 57 לחוק-יסוד: הממשלה) - להתפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה ולעריכתן של בחירות מוקדמות: ראשית, נקבע כי הכנסת רשאית, ברוב חבריה, להביע אי-אמון לראש הממשלה (סעיף 19(א)). הבעת אי-אמון של הכנסת לראש הממשלה "יראוה כהחלטת הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה" (סעיף 19(ב)), בלא שנדרשת לשם כך קבלת חוק (סעיף 21(ב)). שנית, נקבע כי אם לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חודשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, "יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה" (סעיף 20), בלא "שנדרשת לשם כך קבלת חוק" (סעיף 21(ב)). שלישית, נקבע כי ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, רשאי לפזר את הכנסת בצו (סעיף 22(א)). נקבע כי "רואים החלטה לפזר את הכנסת כהחלטת הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה" (סעיף 22(א)). חוק-יסוד: הממשלה הוסיף וקבע כי בכל שלושת המקרים ייערכו הבחירות לכנסת ביום האחרון שלפני תום 60 הימים מיום היווצרות העילה (סעיפים 21(א) ו-22(א)).

תיקון מס' 8

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>